RoBa - מפעל הרהיטים בגרמניה

הסיפור שלי כנראה מתחיל כאן//

למשפחה של סבא שלי היה מפעל לרהיטים בגרמניה, ואני לא יודעת איך אבל כשגרנו בהולנד במסגרת רילוקיישן, התחילה להיווצר ביני ובין רהיטים משיכה שכזו והבנתי שרהיטים זה כנראה אצלי בגנים.

פעם אחת כשההורים שלי היו בביקור החלטנו לנסוע לעיר של סבא שלי (Essen) כדי לראות את המקום שבו עמד המפעל שרובו נהרס ונשאר ממנו חלק קטן, זאת הייתה חוויה עוצמתית ומרגשת. להפתעתנו הייתה במקום חנות רהיטים, עם פינה בחנות המוקדשת לפינת זיכרון למפעל הרהיטים ההיסטורי. (Rosendahl & Bachrach RoBa )

כך נראה המפעל במסמך מ-1918 שתלוי על קיר הזיכרון למפעל ההיסטורי. כיום רובו של המפעל נהרס ובמקומו הוקם מרכז מסחרי חדש, חנות הרהיטים פעילה בחלק היחידי המקורי שנותר מהמפעל.

חנות הרהיטים שפעלה במקום ונקראת יבלוסנקי (התמונה צולמה ב-2017), ניתן לראות את חזית המבנה התואמת את שרטוט המפעל מ-1969.

ההורים שלי על רקע החלק שנותר מהמפעל ההיסטורי.

חוץ מהמפעל הייתה לעסק הרהיטים המשפחתי גם חנות כלבו ענקית של כמה קומות שהציגה ומכרה את הרהיטים, המבנה קיים עד היום והפך לא מזמן למלון.

מסמך היסטורי מ-1934 המראה את מבנה חנות הכלבו ומתחתיו את מתחם מפעל הרהיטים.

התמונות ההיסטוריות הבאות מתוך מבנה הכלבו הענק של המפעל קיבלו עיבוד של צבע בדרך של בינה מלאכותית, כלי מדהים שפותח על ידי חברת @myheritage_official

לעומת מבנה המפעל שכמעט לא שרד, מבנה חנות הכלבו RoBa House, הינו מבנה סגנון מודרניסטי שנבנה ב-1928 ותוכנן ע"י אדריכל גרמני בשם Ernst Knoblauch, כיום הוא משמש כבית מלון וככה הוא נראה היום.

סוף המפעל

לאחר פרעות ליל הבדולח שלא פסחו גם על עירו של סבי שכללו נזק לבתי כנסת, פגיעות בגוף וברכוש של יהודים, גמלה בליבם של הוריו של סבי לדאוג לשלושת ילדיהם, שני הבכורים דן וגד (סבא שלי) עלו בעליית הנוער והקימו את קיבוץ כפר-רופין ואחותם הקטנה נשלחה עם טרנספורט הילדים לאנגליה. כולם ניצלו, אבל הוריהם שנשארו בגרמניה לא שרדו ונשלחו למחנות ההשמדה, העסק כמובן נסגר. מול הבית שבו גרו התקינו לזכרם בשנת 2020 אבני נגף.

מאז חזרנו לארץ, ואחרי כמה שנים פתחתי את העסק שלי לחידוש רהיטים, שמכיל בתוכו מעין תזכורת תמידית למפעל שנסגר.